בנם הבכור של שולה ויוסף. נולד ביום ה' בטבת תשט"ו (30.12.1954) בתימן. אח למוטי ורפאל (רפי).

עלה לארץ עם משפחתו והם השתכנו ברחובות, שם למד והתחנך.

בהגיעו לגיל שמונה-עשרה, בשנת 1972, התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת הצנחנים. לחם במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973).

לאחר שחרורו משירות סדיר החל לעבוד כפועל בניין.

לאורך כל השנים שירת במילואים כל אימת שנקרא לכך.

עם פרוץ מבצע "שלום הגליל" (מלחמת לבנון הראשונה), ביוני 1982, נקרא לשירות מילואים ועלה ללבנון עם יחידתו. באותם ימים ממש נולד בנו איתי.

במהלך הקרבות אירע פיצוץ בקרבתו. שלום נפצע מרסיס שחדר לראשו וספג פגיעה נירולוגית קשה שבעקבותיה התפרצה אצלו מחלת האפילפסיה. הוכר כנכה צה"ל.

ההתמודדות עם המחלה והשלכותיה ליוותה אותו עד יומו האחרון.

שלום סוברה נפטר ביום כ"ה בסיוון תש"ס (28.6.2000), בשנתו הארבעים ושש. הובא למנוחות בבית העלמין "מרמורק" שברחובות. הותיר בן, הורים ושני אחים.